החל משנות החמישים של המאה הקודמת עסקו הרבה מאד פסיכולוגים בבדיקת חשיבות המשחק להתפתחותם של ילדים. מלאני קליין, אריקסון וויניקוט, היו החשובים והמובילים שהציגו את החשיבויות השונות שיש במשחק עבור ההתפתחות של ילדים בכמה רמות גיל ושלב התפתחותי.
נקפוץ קדימה לימינו במאה העשרים ואחת ונגלה כי רעיון המשחק אמנם נשאר אך הוא הביצוע התחלף במשחקי מחשב ומסך שהם לרוב משחקים בהם הילד או הנער משחק לבדו או במשחק רשת עם אחרים שאינו מכיר ולרוב יושב או שוכב. ילדים בגיל צעיר מהופנטים למסך ולצבעים ופחות יוצרים אינטראקציה ולומדים על עצמם ועל אחרים.
אך נראה כי לא כל אבוד שכן יש לא מעט אפשרויות לשלב משחקים שיעניינו את הילדים עם המסך ובלי המסך ושישלבו גם פעילות גופנית.
משחקי קופסא
בשנים האחרונות נראה כי משחקי הקופסא עושים קאמבק, לצד משחקי הקופסא הוותיקים פותחו משחקים המתאימים לעידן המודרני שמצליחים להעסיק ילדים לשעות ארוכות. אולם בכדי שהללו יעניינו את הילדים יש לעשות כמה דברים. לקנות משחקים או להשאיל מהספרייה הציבורית בלי לשאול את הילדים אם הם רוצים (כי הם קודם כל יגידו לא), להכיר ולהתנסות במשחק לפני שמציעים לילדים, לשחק כמבוגרים ולהזמין את הילדים להצטרף.
טיפ – יש לא מעט משחקי קופסא שמשלבים גם תנועה של המשתתפים וכך מרוויחים גם קצת פעילות גופנית.
משחקי מחשב אקטיביים
התלבטנו אם לציין את האפשרות הזו מכיוון שמדובר ברכישה של פלטפורמות משחק בעלות כספית יחסית גבוהה. אולם, זה קיים בלא מעט בתים וילדים מדברים עם ילדים אחרים אז נראה שיש לזה מקום. מדובר במשחקי מחשב שאופן המשחק הוא באמצעות תנועה, המערכת מגיבה לתנועות שונות כאשר מחזיקים סוג של מוט היגוי או משטח. במשחקים אלו המשתתפים אינם יושבים על הספה אלא עומדים, זזים ואף קופצים.
אני רק שאלה – איך אוכל לדעת אילו משחקים מעניינים ילדים?
למזלנו אנחנו חיים בעידן הדיגיטלי שבו יש הרבה רשתות חברתיות ומרשתת אחת. רובנו נמצאים בלפחות 3-5 קבוצות חברתיות שונות ואנחנו בהחלט יכולים לפנות, לשאול ולקבל המלצות מהורים אחרים.